מאמרים ורשימות
סדנה לדיני מחשבים
החוק נגד "דואר זבל"
זכויות יוצרים באינטרנט
ארכיב מסמכים סרוקים
"טיפים" לחוזים טכנולוגיים
רישוי תוכנה - עקרונות
הפרת חוזה מחשוב-פיצויים
הסכם תחזוקת תוכנה-דוגמה
הסכם רשיון לתוכנה - דוגמה
נאמנות לתוכנת מקור-דוגמה
הסכם ליועץ מחשוב - דוגמה
תוכנות מקור - הבהקים
אופן הרישום של מאגרי מידע
החתימה האלקטרונית
מי צריך "עו"ד למחשבים" ?
תקנון אינטרנט - דוגמה
בל"ל ופרטיות הרמטכ"ל
יגאל עמיר באינטרנט
חוק חובת המכרזים
מסעיפי חוק הירושה
צוואה עכשיו ?
מ ו ז ר . . .

קישון על עו"ד


"פתחון הפה" של משפחת יגאל עמיר / גד אופנהיימר

העלייה לאוויר של אתר האינטרנט של משפחת יגאל עמיר ("פתחון פה"), עוררה הדים רבים. בין היתר דווח על פניות ליועץ המשפטי לממשלה לעשות לסגירת האתר. למרבה הצער ההסתברות שבכוחה של המערכת המשפטית להביא לתוצאה מקווה זו נמוכה ביותר.
מבחינה חוקית אין כל הבדל בין תוכנו של אתר אינטרנט לבין תוכן המובא לידיעת הציבור בכל דרך ביטוי אחרת– עיתון, רדיו, טלביזיה, או נאום. אם למשל מוצאת דיבתו של אדם לרעה באתר אינטרנט, תעמוד לו זכות תביעה זהה כאילו נפגע שמו הטוב מעל גבי העיתון או מעל מרפסת בכיכר ציון בירושלים – אין כל הבדל. המבחנים לצורך הקביעה אם בהצגת תוכן האתר יש בכדי להוות עבירה פלילית זו או אחרת, הם המבחנים "הרגילים". וכאן מתעורר כבר הקושי הראשון שאינו מיוחד כלל לאינטרנט, והוא השאלה אם הדברים המתפרסמים באתר של משפחת עמיר אכן כוללים את כל המרכיבים ההכרחיים על מנת שייחשבו כהסתה בלתי חוקית. הסתה מוגדרת בחוק העונשין הישראלי כ"קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו". תוכן האתר של משפחת עמיר אכן עונה על ההגדרה. אבל המחוקק סבר שאין די בכך. להשקפת המחוקק יש להטות עוד יותר את נקודת האיזון בין חופש הביטוי לבין האיסור להסתה, לטובת חופש הביטוי. בהתאם לכך נקבע בחוק העונשין כי על מנת שההסתה תעבור מתחום חופש הביטוי המותר לתחום המעשה הפלילי האסור, צריך להתקיים גם אלמנט נוסף לפיו על תוכן הפרסום והנסיבות בהן נעשה, להיות בגדר "אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור". מטבע הדברים בהרבה מקרים התשובה לשאלה אם התבטאות נתונה היא אכן בגדר מעשה שיש בו "אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור" היא איננה חד משמעית ונתונה לויכוח. זו אחת הסיבות לכך שלמרות ריבוי ההתבטאויות הקשות של חוגים אלה או אחרים, נדירים מאוד המקרים בהם מתגבשים הדברים לידי כתב אישום, ועל אחת כמה וכמה לכלל הרשעה.
ואולם הפרסום באינטרנט, מציב קושי משפטי ייחודי אחר, והוא שאלת הטריטוריה. לא בלתי סביר להניח שהאתר של משפחת עמיר, כמו אתרים אחרים הכוללים תוכן מפוקפק, מותקן על מחשב במקום נידח על פני כדור הארץ, ולאו דווקא במדינה עם חקיקה בינלאומית מתקדמת. על פי עיקרון משפטי מרכזי ומקובל ברוב שיטות המשפט, בדרך כלל אין למדינה סמכות שיפוט המאפשרת לה להעמיד לדין על מעשה פלילי אשר אירע במדינה אחרת. דווקא במקרה של האשמה בעבירה של הסתה לאלימות, נראה כי קל יחסית להתגבר על מכשלת הטריטוריאליות ולהעמיד לדין בישראל גם על ביצוע בחו"ל, ואולם העמדה לדין על הסתה לחוד, ואפשרות לסגור את האתר לחוד. גם אם ניתן יהיה להעמיד לדין בישראל ואפילו להשיג הרשעה, סמכויות האכיפה של הרשויות בישראל על נכסים בחו"ל מוגבלות ביותר, ומבחינה פרקטית כמעט בלתי קיימות. ספק רב אם יהיו בידי רשות כלשהי של המדינה הכלים המתאימים לסגירת המחשב או האתר בחו"ל. לא בכדי לא הצליחו עד היום המערכת המשפטית בישראל וגופי ההימורים החוקיים במדינה לבלום את שגשוג אתרי ההימורים בעברית באינטרנט, אתרים המותקנים על מחשבים המצויים באיים אקזוטיים באוקיינוסים. לכן אם המחשב המארח את האתר "פתחון פה" של משפחת עמיר מצוי בחו"ל – יקשה מאוד על הרשויות (אם כי אולי פחות על ה"האקרים"), להניח את היד על האתר ולהביא להיעלמותו מהרשת. התוצאה המצערת היא שיש להניח שהפה של משפחת עמיר יישאר פתוח עוד ימים רבים, לפחות באינטרנט.
מה לעשות, האינטרנט, ככל התפתחות טכנולוגית ברוכה, משמש גם כלי בידי יגאל עמירים, פדופילים, רמאים, ונבלים אחרים.

 

**  ניתנת רשות לעשות בתוכן רשימה זו שימוש חופשי, בתנאי שיצוין המקור (המחבר ואתר האינטרנט). אין להשתמש בתוכן לצורך שיגור "דואר זבל", אין למכור אותו, ואין לגבות תשלום בגין השימוש בו. 



פיתוח - אסף אופנהיימר