מאמרים ורשימות
סדנה לדיני מחשבים
החוק נגד "דואר זבל"
זכויות יוצרים באינטרנט
ארכיב מסמכים סרוקים
"טיפים" לחוזים טכנולוגיים
רישוי תוכנה - עקרונות
הפרת חוזה מחשוב-פיצויים
הסכם תחזוקת תוכנה-דוגמה
הסכם רשיון לתוכנה - דוגמה
נאמנות לתוכנת מקור-דוגמה
הסכם ליועץ מחשוב - דוגמה
תוכנות מקור - הבהקים
אופן הרישום של מאגרי מידע
החתימה האלקטרונית
מי צריך "עו"ד למחשבים" ?
תקנון אינטרנט - דוגמה
בל"ל ופרטיות הרמטכ"ל
יגאל עמיר באינטרנט
חוק חובת המכרזים
מסעיפי חוק הירושה
צוואה עכשיו ?
מ ו ז ר . . .

קישון על עו"ד


ארכיב של מסמכים סרוקים / גד אופנהיימר

   1.   תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש"ל- 1969

 מאז שנת 2006 נפתחה סוף סוף הדרך לביעור מסמכים והסתפקות בהחזקתם בצורה סרוקה. תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש"ל- 1969 אשר התייחסו במקורן בעיקר לטכנולוגיה המיושנת של מיקרופיש, עודכנו ב 2006 באופן המאפשר בתנאים מסוימים לבער מסמכים מקוריים ולהציג בבוא הצורך הדפסה של מסמך סרוק כראיה קבילה בבית משפט. להלן ציטוט הסעיפים המסדירים את הנושא:

 "3א.  סריקה ממוחשבת

  (א)  מסמך סרוק של מסמך שבוער מקורו, ישמש ראיה לכאורה בהליכים משפטיים אם נתקיימו בו התנאים האלה:

   (1)  הסורק אישר שהמסמך נסרק מהמקור בשלמותו ונלווה לקובץ המחשב מידע המציין שהוא תוצר של סריקה ממוחשבת;

  (2)  ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת קובץ המחשב בצורה הנאמנה למקור;

  (3)  ננקטו באופן סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לקובץ המחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב העלולים לפגום בנאמנות קובץ המחשב למקור;

 (4)  אם חל מעבר מטכנולוגיה לטכנולוגיה, ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את נאמנות קובץ המחשב למקור;

(5)  תועדו הפעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (4);

(6)  אם מוגש פלט של קובץ מחשב, הוא הופק כתוצאה מתהליך סריקה ממוחשבת הממלא אחרי התנאים בפסקאות (1) עד (5), והוכח הקשר בין אותו פלט לבין קובץ המחשב".

 אנו למדים מהאמור כי קיימות מצד אחד מס' דרישות ספציפיות וברורות כגון הדרישה בסעיף קטן (1) לעיל לאישור של סורק המסמך על עובדות מסוימות, וכן דרישת התיעוד בסעיף קטן (5), ומאידך מס' דרישות בלשון כללית והרבה פחות ספציפית, כגון דרישות בתחום אבטחת המידע בסעיפים קטנים (2), (3), ו- (4). מיותר לציין כי יש לקיים את כל הדרישות כדי לוודא שהמסמכים הסרוקים אכן יהיו קבילים בשעת מבחן. ליתר ביטחון עדיף כמובן לקיים את כל הדרישות ברמה גבוהה למדי, וזאת כדי למנוע את הסיכון שיקום יום אחד שופט במקרה זה או אחר ויקבע שהאמצעים שננקטו לא היו מספיקים ולפיכך אין ביכולתו לקבל את המסמך הסרוק הנדון כראיה.

ההחלטה באילו אמצעים בדיוק לנקוט, היא שאלה מקצועית אשר נוגעת יותר לאנשי מערכות המידע ובעיקר לבעלי מקצוע בתחום אבטחת המידע בארגון. בכל מקרה יש לשמור את פרטיו של מי שסרק כל מסמך, יש לקיים אמצעי אבטחת מידע ממוחשבים כגון מידור, סיסמאות, נהלים, בחירת אופן הצריבה האופטימלי, אמצעי אבטחה פיזיים, וכיו"ב אמצעים אשר הממונה על האבטחה בארגון אמור להכיר היטב. כמו כן אפשר גם לקחת בחשבון את מידת הרגישות והחשיבות של מסמכים כאלה או אחרים, שכן לגבי חלקם אולי ניתן לקחת קצת יותר סיכונים, שהרי לא בכל סוג של מסמך גלום בכלל פוטנציאל למחלוקת משפטית מהותית.

 2.  חוק המחשבים התשנ"ה – 1995

 לקיום אמצעי אבטחת מידע ברמה גבוהה חשיבות רבה נוספת גם בהקשר אחר של קבילות פלט מחשב בבית המשפט. מדובר במצב בו מבקשים להציג כראיה מסמך/דו"ח/תדפיס שהופק על ידי מחשב לאחר שאותו פלט נוצר בעיבוד כלשהו במחשב - ולא בתהליך של העלאת עותק סרוק לשמירה במחשב (תהליך בו דנו קודם). תדפיס כזה נקרא בלשון החוק (בפקודת הראיות כפי שתוקנה על ידי חוק המחשבים ב- 1995) "רשומה מוסדית".
לגבי רשומה מוסדית נקבע שם כך:

 "36. קבילות רשומה מוסדית

 (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה -

 (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;

 (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;

 (3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי -

 (א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;

 (ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב".

 שימו לב שמעבר לאמצעים של אבטחת מידע, קיימת כאן גם דרישה חשובה נוספת של "רישום האירוע בנושא הרשומה בסמוך להתרחשותו".

 3.  ההיבט הראייתי מול היבטים פרקטיים נוספים
עד כאן עסקנו בתחום המשפטי של דיני ראיות, דהיינו בהיבט ה"ראייתי" של הדברים, וראינו כי מסמכים סרוקים וכן פלט שיצר המחשב ייחשבו כראיה קבילה בהליכים משפטיים בהם יוצגו. במילים אחרות, במקרה של סכסוך משפטי המתברר בבית משפט, בית המשפט יהיה מוכן לקבל בדרך כלל כראיה גם תדפיס של מסמך שנשמר במחשב לאחר סריקה וגם פלט אחר.

ההכרה במסמך סרוק כבעל מעמד ראייתי בבית משפט היא חשובה ביותר ותאפשר להרבה ארגונים לבער כמויות רציניות של ניירת ולצמצם את נפח הארכיונים. ואולם חשוב לזכור כי החוק לא קבע כי דין מסמך סרוק כדין מסמך מקורי לכל דבר ועניין. אם למשל יחליט גוף כזה או אחר בארץ או בחו"ל כי הוא מוכן לקבל ולהכיר רק בתעודת מוסמך מקורית עם חתימה בכתב יד של דיקן הפקולטה, אזי דיני הראיות לא יהיו רלוונטיים. נכון שבהליך משפטי גם המסמך הסרוק הזה יהיה קביל, אבל אין זה מחייב כמובן את אוניברסיטת הרווארד להסכים לקבל גם תדפיס של מסמך סרוק במסגרת בדיקת מועמדות של סטודנט לתואר שלישי למשל. לכן אני חושב שההחלטה אם לבער סוג כזה או אחר של מסמכים אינה צריכה להיות אוטומטית וגורפת, ולגבי סוגים מסוימים "נבחרים" אפשר וראוי לשקול להמשיך ולשמור גם את המסמך המקורי.

 4. חותמת "נאמן למקור"
נושא חותמת "נאמן למקור" רלוונטי רק אם גוף אחר שאיננו בית משפט מבקש שיוצג לו מסמך מקורי או לפחות מסמך "נאמן למקור". אין בישראל חקיקה ספציפית המגדירה באילו מצבים יש לנפק, או ניתן לנפק, חתימה של "נאמן למקור". חתימה כזו ניתנת מאז ומעולם רק לאחר שבפני מטביע החותמת מוצג המסמך המקורי בנייר, שכן תפקידו של החותם לוודא בדיוק נקודה זאת. ספק גדול מאוד בעיניי אם יימצא עורך דין או רו"ח כלשהו אשר יקבל על עצמו להוסיף על תדפיס של מסמך סרוק את החותמת "נאמן למקור" ללא שיראה קודם לכן במו עיניו את הנייר המקורי.

 יש להניח כי גופים רבים מסתפקים כבר כיום, ויסתפקו עוד יותר בעתיד, בקבלת תדפיס של מסמך סרוק לצורך כזה או אחר. ואולם הדבר אינו מובטח ואינו וודאי לגבי כל סוג של מסמך. לכן גם בהקשר זה יפה המלצתי הקודמת האומרת כי החלטה אם לבער סוג כזה או אחר של מסמכים אינה צריכה להיות אוטומטית וגורפת, ולגבי סוגים מסוימים "נבחרים" אפשר וראוי לשקול להמשיך ולשמור גם את המסמך המקורי.

 5.  מערכות הנה"ח ממוחשבות
כדי להשלים את התמונה, יוזכר כאן עוד נושא ספציפי של החלפת מסמך מודפס במסר אלקטרוני והוא "משלוח מסמכים ממוחשבים" המטופלים במסגרת סעיף 18 ב. בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג – 1973.
כאן מדובר בחשבוניות, קבלות והודעות זיכוי, ולגבי אלה יש תנאים ודרישות מיוחדות. במלים אחרות, החלטה של ארגון על שינוי שיטה בתחום הנה"ח בכיוון של החלפת מסמך מודפס על נייר במסר אלקטרוני (למשל בדוא"ל), מחייבת מילוי תנאים ספציפיים נוספים - למשל חיוב קיום חתימה אלקטרונית מאובטחת או חתימה אלקטרונית מאושרת, ועוד מס' דרישות המפורטות בתקנות אלה. מומלץ לבצע מהלך כזה רק בליווי צמוד של רו"ח הארגון ולאחר קבלת חוות דעת משפטית מפורטת יותר.

 

**  ניתנת רשות לעשות בתוכן רשימה זו שימוש חופשי, בתנאי שיצוין המקור (המחבר ואתר האינטרנט).  אין להשתמש בתוכן לצורך שיגור "דואר זבל", אין למכור אותו, ואין לגבות תשלום בגין השימוש בו. התוכן מיועד לציבור הרחב והוא איננו בגדר מתן יעוץ משפטי.  



פיתוח - אסף אופנהיימר